מאפינס אוכמניות בריא ונהדר עם שיבולת שועל

אפשר להגיד הרבה דברים רעים על הקורונה, אבל השינוי שהיא חוללה מביא לא פעם בשורה. למשל מאפינס אוכמניות בריא ונפלא.

הקורונה שינתה את כולנו. את צורת הבילוי, תפיסת הפנאי ולא מעט את התנהגות הצריכה שלנו. המציאות החדשה לימדה אותנו פרק על איזון והציעה לנו איזונים חדשים. האתגר שנוצר במשימות שגרתיות כמו ללכת לסופר, למשל, הוליד צרכנות מזן חדש. צרכנות ישירה. הצרכנים, שמגיעים פחות לחנויות, האיצו את המעבר לאונליין. היצרנים מצידם, עושים מאמצים להגיע עד לצרכן ולעקוף את הרשתות.

כך יצא, שבשנה האחרונה יש הרבה יותר חקלאים שמגיעים עד אלינו עם ירקות ופירות מופלאים שהם מגדלים. עם ביצי משק כתומות. עם דבש לא מחומם מגידולי בר. עם שמן זית לא מסונן מראשון המסיק. אני מתרגשת להזמין מכל אחד מהם את הדבר האחד שהוא שם בו את ליבו. המזון בדרך כלל מגיע טרי מאוד, במחיר משתלם ובאיכות שלא מוצאים בסופר.מה שמרגש אותי יותר מכל, הוא לדעת שצרכתי באחריות ומתוך אחווה הדדית. חיזקתי משק מקומי קטן שמלאכתו אמנותו.

אוכמניות אוכמניות

כך מצאתי מגדל אוכמניות, שמשווק את האוכמניות המופלאות שלו עד הבית. בכל שבוע אני קונה קרטון של 12 קופסאות, מה שמביא את מחיר הקופסה לכעשרה שקלים שווים לכל נפש. מה טוב, כי אוכמניות טריות מאוד משמחות את נפשי. מאז גיל 14 יש לי חיבה מיוחדת לסגולות הזערוריות. זה התחיל בביקור הראשון שלי בארה"ב. לילה ראשון, ג'אט לג ראשון. אבא שלי רב התושיה קנה לי קופסת אוכמניות עם מיכל תרסיס קצפת והשאר הסטוריה. אלה היו שני דברים יקרי מציאות, שלא ניתן היה להשיג אז בישראל. לעולם לא אשכח את הטעם של הלילה ההוא במלון הדרכים. עד היום אני רוכשת קופסת אוכמניות לארוחת בוקר, בכל ביקור בארה"ב. את הקצפת החלפתי ביוגורט יווני סמיך ומעט דבש.

עכשיו אתם מבינים עד כמה משמחת אותי אספקה שוטפת של אוכמניות טריות ואיך הקורונה סגרה לי פינה (שמא שינתה את חיי?). אז אם כבר אוכמניות, למה שלא נכין בלוברי מאפין?. אותו מאפין, שמזוהה כל כך עם ארה"ב וסטארבאקס. ואם כבר מאפינס אוכמניות, למה שלא יהיה כבר בריא ממש?. לאוכמניות, הסופר – בריאות לכשעצמן, נשדך כוסמין ושיבולת שועל (שעל מעלותיה הבריאותיות היגגתי כאן לא מעט). ביננו, אני מחפשת כל הזדמנות להגניב עוד קצת שועלים לתפריט הביתי.

התוצאה היא מאפינס טעים ובריא שיהיה ארוחת בוקר או ארוחת ביניים נהדרת .לרוב אני מכינה אותם ביום שישי ומקפיאה בקופסה אטומה. בכל יום אני מוציאה אחד ומצרפת לארוחת העשר של הילדים לבית הספר, בצד ירקות ופירות טריים. אמריקה ! (של לפני הקורונה)

מצרכים

כוס שיבולת שועל דקה (להכנה מהירה) או עבה

כוס חלב שקדים/ סויה/ חלב רגיל (הכי כיף להכין לבד)

מאה גרם שמן קוקוס במצב נוזלי

ביצה אחת

כפית תמצית וניל

כוס קמח כוסמין 70-80% (אני אוהבת להשתמש בקמח כוסמין 80% של נפלאות)

חצי כוס סוכר דמררה, סוכר קוקוס או דבש

כפית גדושה אבקת אפיה

קופסה אוכמניות טריות (או כוס אוכמניות קפואות מופשרות ומסוננות מנוזלים)

כף סוכר דמררה או קוקוס לפיזור (לא חובה)

אופן ההכנה

מחממים תנור ל 220 מעלות. משרים שיבולת שועל וחלב בקערה למשך עשרים דקות ומערבבים מידי פעם. בשלב זה רוב החלב נספג אך לא כולו. אם שמן הקוקוס במצב מוצק מחממים במיקרו לחצי דקה ומוסיפים לתערובת החלב כשהוא נוזלי. מוסיפים ביצה ותמצית וניל ומערבבים לתערובת אחידה. מוסיפים קמח, אבקת אפיה וסוכר ומערבבים לבצק רך ואחיד. מוסיפים לבצק מחצית מכמות האוכמניות ומערבבים בעדינות. מרססים תבניות מאפינס בתרסיס שמן, אפשר להכין ישירות בתבנית או במנג'טים גדולים מנייר שמניחים בתוך השקעים. מניחים כף גדושה מתערובת הבצק בכל שקע (או במנג'ט). מניחים את האוכמניות שנשארו מלמעלה (שתיים שלוש על כל אחד). אם רוצים זורים מעט סוכר קוקוס או סוכר דמררה לקישוט. אופים כשבע דקות בחום 220 במרכז התנור. מורידים את החום ל 180 מבלי לפתוח את התנור ואופים עוד כעשרים דקות, עד שקיסם יוצא יבש והמאפינס שחומים וריחניים. שומרים בקופסה אטומה במקרר כארבעה ימים או חודשיים במקפיא.