השבוע הגיעה שוב עונת הגויאבות. בכל שנה בתחילת החורף, אני מקבלת מאבא שלי משלוח חורפי של גויאבות מהעץ שלו בחצר. אלו הגויאבות הכי טעימות שאי פעם טעמתי. קטנות, ריחניות ומתוקות. בעבר הכנתי מהן ריבת גויאבות וקינוחים בריאים כמו קרם הגויאבה הפיליפיני . אבל הפעם המשלוח לא הספיק להגיע.
זה התחיל בטלפון מאחותי, שהתקשרה נסערת השבוע לספר שהוא הציע. כרע ברך על גבעה במדבר אליה טסו בהליקופטר. היא הסכימה. נרגשים התאספנו כולנו לארוחת ערב ספונטנית (וצפיה ומדרכת בטבעת) אצל אבא שלי. אבא שלי מגדל בגינה שלו כל פרי וירק שתוכלו לחשוב עליו והוא יודע כמה אני אוהבת גויאבות. ככה מצאתי את עצמי מול הכד הזה שקטף לי ישר מהעץ וקפאתי. בתזונה הקטוגנית שאימצתי השנה, כמעט ולא אוכלים פירות.
יש גויאבות קטוגניות?
בהתפתחות שלי לאורך השנים למדתי שצמיחה היא אף פעם לא לינארית, היא יותר ספירלית. אתה כל פעם פוגש את עצמך באיזור דומה שמאתגר אותך, אבל במקום גבוה ומפותח יותר .אז שוב חורף . שוב גויאבה. רק שאני כבר לא בענייני פחמימות. אתגר ! תכף ומיד פניתי אל גדולי רבני הקיטו וקבוצת הפייסבוקיטו האהובה עלי. לאכול או לא לאכול ? מבדיקה ראשונית עלה שגויאבה היא דווקא פרי דל פחמימה באופן יחסי, עם 9 גרם פחמימה נטו למאה גרם. רוב החברים (השפויים) בפייסבוק אמרו לאכול (+קללה עסיסית). חלק איימו שאם לא אוכל, יגישו בקשת אימוץ כדי שיגדלו להם פירות במקומי. קולות מיליטנטיים דיקלמו שלא אוכלים פירות. אני נותרתי בתווך.
רב הקיטו הפרטי שלי, שהדריך אותי בכניסה לתזונה, מיד כתב לי שזה בסדר לאכול קצת (אם זה לא כל יום). הוא השביע אותי שלא אגלה לאף אחד, כי התשובה תשתנה בהתאם לשואל. מייד הרגשתי כמו אותה ילדה בגן טרום טרום חובה, שהסייעות היו מגניבות לה טופי בלי ששאר הילדים יראו, תמורת דמי שתיקה. הן ידעו כבר אז שכדאי שאהיה בצד שלהן 🙂
את הגויאבה לא הצלחתי לאכול. התזונה, שהפכה לאורח חיים, נכנסה חזק מידי. פשוט לא הייתי מסוגלת. בכל זאת לקחתי הביתה כמה גויאבות מושלמות והן ישבו פה כל השבוע במקרר. שלחו אלי ריח פתייני בכל פעם ששלפתי משם עוד איזו פחזנית קטוגנית. אתמול בערב הבנתי שזה עכשיו או אף פעם ושאין מצב שהן הולכות לפח. חזרתי אל הספירלה של עצמי ומיד עלה לי רעיון . אכין מהן ריבת גויאבות ללא סוכר עם תכסיס!. אמהל את הפרי במספיק מים, כך שכמות הפחמימות תפחת משמעותית ואקבל משחה ריחנית בטעם גן עדן. אקפיא את הריבה בצנצנות קטנות ואשתמש בכמות קטנה בקינוחים מבלי להרים את מפלס הפחמימות.
אז זהו. כך נולדה ריבת גויאבות ללא סוכר, עם רק חצי גרם פחמימה לכף! ככה בסוף הצלחתי לטעום ולהריח חורף ועוד שנה של אהבה ספירלית מהגינה של אבא שלי. עם טבעת והליקופטר.
מצרכים- ריבת גויאבות ללא סוכר
350 גרם גויאבה בשלה
2.5 כוסות מים
חצי כוס ממתיק כמו סוויטאנגו, מונק פרוט, אלולוז או סטיביה ללא תוספות
כפית קסנטן גם (או אבקת ג'לטין)
כפית תמצית /מחית וניל איכותית
איך מכינים ריבת גויאבות ללא סוכר?
מסירים את העוקץ הכהה ומניחים את הגויאבות בסיר קטן עם המים. מבשלים על אש קטנה-בינונית עד שהן מתרככות (כרבע שעה). מקררים כמה דקות. מוציאים את הגויאבות מהמים וחוצים אותן. בעזרת כפית מוציאים את הגרעינים וזורקים. מחזירים את חצאי הגויאבות ללא הגרעינים לסיר עם המים וטוחנים למחית חלקה בעזרת בלנדר מוט. מוסיפים את הממתיק ומבשלים עוד כחמש -עשר דקות על אש בינונית תוך בחישה. כשמתחיל להסמיך מוסיפים קסנטן גם ומערבבים היטב. מבשלים עוד שתיים שלוש דקות. הריבה מוכנה כשהבועות מתחילות להשפריץ מחוץ לסיר. מכבים את האש. מעבירים את הריבה החמה בזהירות לצנצנות קטנות נקיות (זה מעקר את הצנצנות). מניחים להתקרר בצנצנת. הריבה נשמרת ל 4-5 ימים במקרר או חודש במקפיא.
הערות
כל המתכון מכיל 18 גרם פחמימה נטו ומניב כ 35 כפות ריבה. תוכלו למרוח מעט ריבה על לחם עם או בלי חמאה, להשתמש כמלית במתכוני עוגיות, לשלב בקרמים ועוגות.
עדיין אין תגובות, תכתוב/י משהו?