שוקולד לבן ללא סוכר

שוקולד לבן הוא חיה חמקמקה ועדינה וגם שנויה במחלוקת. יש מי שיטען שזה לא שוקולד בכלל ויש מי שלא יכול לעמוד בפניו. שנים חשבתי שקשה לעבוד איתו וקשה להכין אותו (במיוחד שוקולד לבן ללא סוכר), עד שגיליתי את הדרך אליו. נכון, היא עוברת בחומרי גלם שצריך לקנות במיוחד. אך ברגע שעברתם את המשוכה, ההכנה אורכת בדיוק חמש דקות. השוקולד יתמסר באהבה לתוספות שונות ובמיוחד פקאן, פיסטוק, תות או אוכמניות יבשות. קליפות תפוזים, שברי פולי קפה או קקאו ניבס.

בשנות השמונים העליזות, אפשר היה להשיג בסופר רק סוג אחד של שוקולד לבן. חפיסה כחולה לבנה של עלית, עם פרחים. היה זה שוקולד קרמי, ונילי, מתוק להבהיל ודחוס. אני אהבתי אותו מאוד. חשבתי ששוקולד אלבינו, ללא פיגמנט, זה סוג של קסם. זה היה טעים כל כך שהייתי בטוחה שזה יקר לפחות כמו בית ושלכן ההורים שלי קנו לי אותו רק בהזדמנויות מיוחדות. אחת כזאת נקרתה בדרכי, למשל, כאשר ניצחתי את אחי בתחרות כיבוי אורות בבית. נראה שהורי, בעלי התושיה, רתמו את חיבתי היתרה לעיסה המתוקה, למטרות ראויות.

קיצור תולדות הזמן בראי השוקולד הלבן

פאסט פורוורדס חמש עשרה שנה אחרי. האינטרנט עוד היה פה צעיר ואני שוחרת פחמימות אקספרמנטליסטית. מדורת השבט בדיוק הומצאה מחדש. קראו לזה פורומים או קהילות. אני כמובן הייתי חברת כבוד בכל פורום אוכל אפשרי. החלוץ היה פורום האוכל של אורט ואז הגיעו וואלה ותפוז. מצאתי שם קהילה חמה, צבעונית ובעיקר, אובססיבית לבישול לא פחות ממני.

הכרתי דמויות מיתולוגיות ובלתי נשכחות. מי שכינתה את עצמה "גסטרו", שהיתה רופאת גסטרו אמיתית! (לא הבנתי איך אפשר לפתח אובססיה לאוכל, כשיודעים בפירוט מבהיל את ההמשך?). דוד ממיתר, שגידל עדרי שמרים ללחם מחמצת. העביר סדנאות ומחמצות ללא תשלום לקהילה. רק עשרים שנה לפני שהקורונה הפכה את זה לתחביב לאומי. זרמים אליטיסטים (שלא קיבלו אותי לשורותיהם ובוודאי מצטערים עד היום), שיחזרו ארוחות של מסעדת המכבסה הצרפתית. מי שהרשימו אותי במיוחד, היו להקת המשקלדות (שכינו את עצמן גם "המטבילות"). ביניהן בוגרות "לה נוטרה" פאריז ושפיות קינוחים.

נפגשנו בהרכבים שונים לארוחות שחיתות ומסיבות שיקלוד סוערות (ומלכלכות). פוסט הסיכום הקבוע נפתח ב "יש לי שוקולד בתחתונים". זאת היתה נקודת התפר. איפה שהעולם הדיגיטאלי עוד נגע באמיתי, רגע לפני שהשתלט עליו לחלוטין. איפה שתחומי עניין ידעו לחבר אנשים מקצווי הקשת של גילאים, מקצועות ומקומות. שם התאהבתי סופית בקונדיטוריה וגם בקונדיטורית מופנמת אחת, שעבדה אצל מתוקה ובמסעדת "יועזר" ו"רפאל". לימדתי אותה על אנשים והיא לימדה אותי קונדיטוריה.

למדתי ששוקולד לבן הוא חיה קשה לאילוף, שלא תמיד מתנהגת יפה. למדתי שאם רוצים לשקלד בלבן, צריך לקנות רק שוקולד מאיכות מעולה. שחובה להתייחס אליו בעדינות בהמסה אחרת הוא מתפרק. אולי בכלל שוקולד ואנשים הם בבואה.

מאז ולתמיד ?

כאשר הפכתי לשוחרת בריאות מעצבנת, השוקולד הלבן יצא בכלל מהתפריט. לאורך השנים עשיתי לא מעט ניסיונות "להבריא" את השוקולד הלבן עתיר הסוכר והשומן. המתכונים היו מורכבים, לא פעם המרכיבים התפרקו והתוצאה לא השביעה את רצוני. כשנכנסתי אל ממלכת קטוגניה, התחלתי לחשוב עליו מחדש. חמאת קקאו (המרכיב המרכזי בשוקולד לבן) נחשבת לשומן בריא. אם רק אצליח להחליף את הממתיק ולאזן את המרקם…

המתכון הזה מוקדש לכל מי שלא רוצה או יכול לצרוך סוכר אבל עדיין מתגעגע אליו. אל השוקולד הקרמי, העשיר, המתוק, הונילי, שרמז מליחות עושה לו רק טוב. מתרגשת ממנו. שוקולד לבן ללא סוכר

מצרכים

50 גרם חמאת קקאו

כפית לציטין סויה למשל זה

1 כף אבקת קרם קוקוס למשל זה

1/2 כפית תמצית וניל איכותית

קמצוץ מלח הימאלאיה

שתי כפות ממתיק טחון לאבקה (למשל סוויטאנגו , מונק פרוט, אלולוז) הכי טוב לשלב שני סוגים

1 כף גהי (חמאה מזוקקת). אני אוהבת את זאת. אפשר גם חמאה רגילה

1 כף שמנת מתוקה ,אפשר גם קרם קוקוס – לא חובה

איך מכינים שוקולד לבן ללא סוכר ?

מניחים בקערה קטנה חסינת חום חמאת קקאו וממיסים במיקרו דקה על חום גבוה. מערבבים בכפית להמסה מלאה. מוסיפים לציטין סויה ואבקת קרם קוקוס. מערבבים. מוסיפים גהי ומערבבים להמסה מלאה. מוסיפים מלח וניל וממתיק ומערבבים לתערובת אחידה ודי נוזלית. כדאי לטעום בשלב הזה ולבדוק שרמת המתיקות והמליחות לטעמכם. אם יש צורך מוסיפים קצת מלח או ממתיק. מוזגים לתבניות שמתאימות לשוקולד (אני משתמשת בתבניות שקעים צורניות מסיליקון). את התבניות מניחים על משטח ישר כמו קרש חיתוך ומניחים במקפיא לשעה להתייצבות. כאשר השוקולד יציב הוא יישמר במקרר חודש לפחות ובמקפיא חצי שנה.