אוקונומיאקי לביבות כרוב יפניות ללא קמח

אתם לא באמת חשבתם שאחסוך מכם מאכל יפני מושלם כמו אוקונומיאקי אחרי שחזרנו מחופשה משפחתית ביפן , נכון ?
עוד לפני שאני טיפוס בריא וספורטיבי ודל פחמימה וקיטו וחופר אני פודי אובססיבית. הטיולים בעולם, בשבילי, הם רק תירוץ לאכול בלי חשבון ולטעום הכל. ככל המטבחים של האיזור, מטבח יפני מבוסס על אורז ואטריות. הרטבים העשירים והטעימים שמתלווים לבשר ולדגים שופעים סוכר. על כן, כמי שנמנעת מסוכרים ופחמימות, אני מוצאת את עצמי אוכלת בשנים האחרונות פחות אוכל אסיאתי.

היפנים עצמם, אגב, רזים ובריאים למרות הפחמימות. לאחר כמה שבועות של התבוננות בהם אוכלים הבנתי את האניגמה. הם פשוט אוכלים מעט. בטיולים אני אוכלת וטועמת הכל. תמיד מחפשת מאכלים חדשים ומסעירים שאוכל לשחזר בבית בגרסה בריאה וללא פחמימות מיותרות. סושי אני אוהבת מאוד אבל נמנעת מאורז. ראמן מבוסס על אטריות ומורכב להכנה. מאכלי הבשר של המטבח היפני נפלאים אך מבוססים על בשר ואגיו באיכות פנומנלית שאינם בנמצא במחוזותינו.

בקינוחים יפן חלשה מאוד . הפסגה המקומית היא לחמניית באן ממולאת ממרח שעועית ומוצי מקמח אורז. ברוב המסעדות כלל לא מגישים מנות אחרונות וכך יצא שהסתובבתי ביפן כמו תיירת בחלל. טעמתי וטעמתי, התרגשתי וחקרתי, אבל לא מצאתי מאכל מעורר השראה שאפשר להכין בגרסה בריאה ודלת פחמימה.

כל זה השתנה בערב אחד באוסאקה, הבירה הקולינרית של יפן . מונה הצעדים כבר עמד על 25 אלף. כפות הרגליים שרפו והבטן זעקה חמאס אחרי עשרות הטעימות ברחוב, בסופרמרקטים ובמסעדות. לחם אשכולית עם קראסט מתוק, גלידה מאצ׳ה , באן מצופה גלייז ירוק, ואפל בלגי ממולא קרם וניל ועוד אי אלו המצאות. הבודי בילדר הבנוי לתלפיות ותאומי הנינג׳ה פרשו מהמרוץ הקולינרי בעודם נאבקים על נשימה .

רק אני ור׳, יורש העצר ושוחר המזון בן ה 15, נשארנו במרוץ. שום רעב לא היה שם, אבל היינו נחושים לחסל את רשימת המאכלים שחייבים לנסות ביפן, פרי עטו של היורש. בשלב הזה נשאר בה רק מאכל אחד מוזר. אקונומיאקי. ר' הציע שנצא למצוד לילי.

פנקייק כרוב היה נשמע לי כה לא מרגש, שזרמתי עם הנער. מספרת לעצמי שאשתה זירו ואקח ממנו מקסימום ביס.
התפצלנו משאר החבורה, שנכנעה לכאבי הרגליים ומיחושי הבטן. השארנו אותם במלון ושמנו פעמינו אל מקדש אקונומיאקי סודי שגילה על אוזנינו גוגל מפות. כל המסעדות והאיזאקיות כבר היו סגורות. במסעדת הפועלים הלא ממוזגת שלנו, בארבעים מעלות, אוכלים בעמידה מתוך צלחות פלסטיק, תוך הישענות על דלפק ארוך.
מטגן הפנקייק המנצח על הפסטיבל, לא הפסיק לפטפט ולצחוק בקול גדול, בעודו מתעדף ללא בושה בין האורחים ומוחה אגלי זיעה.
מתברר שתיירים שמנמנים ועגולי עיניים, שאינם דוברי יפנית, הם בתחתית הרשימה. רק כאשר המקום התרוקן ממקומיים, והתיירים המופרעים עמדו להתעלף, הגיעה המנה הנכספת.

בכוחות אחרונים ושאריות זניחות של כבוד עצמי כשלו רגלינו אל אחת מכיכרות העיר. שם קרסנו על מדרגות בטון ופתחנו את הקופסה המהבילה. שני ביסים אחר כך כבר הייתי מוכנה לאכול את הכובע. המנה, שנראית פשוטה וסתמית, התגלתה כיצירת מופת קולינרית ולא פחות.
שכבה של אטריות מטוגנות לפריכות, עליהן ביצת עין וגבינה מותכת שמחברים אותה אל הפנקייק עצמו. מעין תבשיל מהביל בטעמי ציר דאשי פריך ומעליו שבבי בוניטו, מיונז ורוטב מתוק חריף מהחלל החיצון. לא יכולתי להפסיק לאכול . יוריקה!!!
מייד ידעתי שלביבת הכרוב הלא תמימה הזאת, תיוולד מחדש על אדמת הקודש בגרסה קטוגנית. אין מצב שכאן אנחנו נפרדות.

ביפן יש ללביבה אין ספור גרסאות. היא מוגשת לרוב עם בשר צרוב ורוטב אוקונומיאקי מיוחד שנמכר במרכולים. הגרסה שטעמתי, שמכילה גם אטריות, אופיינית לאיזור הירושימה. היא הולכת נפלא עם כל סוג של דג או בשר צרוב לפריכות שתניחו מעליה, וכך תהפוך למנה עיקרית. היא נפלאה גם כפי שהיא ללא תוספות. אל תגלו לאף יפני, אבל היא עובדת טוב גם באפיה וככה תקבלו לביבות רזות ודיאטטיות למהדרין . בכל זאת, לא כדאי לוותר על הרטבים. גם בגרסה הלבנטינית הם אלה שהופכים את המנה למיוחדת כל כך. אחת הדרכים לומר בתיאבון ביפנית היא איטדקימסו ( Itadakimasu ) שפירושו תודה על החיים שנתת לי. היפנים מוקירים תודה בכל ארוחה לירקות ובעלי החיים שנותנים לנו הזנה. אחרי שתכינו אקונומיאקי יש סיכוי שתבינו למה.

מצרכים

חצי כרוב קטן (או שליש כרוב גדול)

3 ביצים

כף דאשי (אבקת מרק דגים יפנית) להשיג בחנויות אסיאתיות, מעדניות וסופרים גדולים- למשל כאן -ראו תחליפים בהערות

3 כפות גדושות קמח שקדים /שקדים טחונים

כף גדושה קמח קוקוס (להשיג בחנויות טבע ופיצוחים או כאן)

כפית אבקת אפיה

3 כפות שמנת סויה / קרם קוקוס / שמנת להקצפה

מעט שמן לטיגון – רצוי שמן צמחי לא מעובד כמו שמן זית, אבוקדו או MCT

לרוטב

3 כפות קטשופ רצוי ללא סוכר

כף רוטב סויה (רצוי רוטב סויה תמרי דל גלוטן) או רוטב דגים אסיאתי

כף רוטב ווסטרשייר

מיונז להגשה

איך מכינים אוקונומיאקי ?

קוצצים את הכרוב דק דק ומניחים בקערה. מוסיפים ביצים קמח שקדים, דאשי, אבקת אפיה וקמח קוקוס. מערבבים לאיחוד. נותנים לתערובת לנוח עשר דקות (בטמפרטורת החדר) ומערבבים היטב. הכרוב מפריש מעט נוזלים וזה בסדר. משמנים מחבת קטנה עם 2 כפות שמן. כאשר השמן חם שופכים מהתערובת למחבת ומשטחים בכף כך שגובה הלביבה כ 2 ס"מ. מכסים את המחבת עם מכסה ומטגנים על אש בינונית כ 7 דקות או עד שהלביבה מתייצבת והשוליים שחומים. הופכים את הלביבה בזהירות בעזרת מרית גמישה. מטגנים לא מכוסה עוד כחמש דקות או עד שהלביבה יציבה ושחומה משני הצדדים.

בנתיים מכינים רוטב אוקונומיאקי- מערבבים בקערית קטשופ ווסטרשיר וסויה לאיחוד.

כשהלביבה שחומה, מוציאים אותה מהמחבת עם מרית ומעבירים לצלחת הגשה. חוזרים על התהליך עם שאר התערובת. לפני ההגשה מזלפים על הלביבות החמות פסים של רוטב אקונומיאקי בעזרת כפית ופסים של מיונז. הלביבות טעימות כשהן חמות , פושרות וגם קרות.

הערות

• ניתן להחליף דאשי בשתי כפות רוטב דגים (להשיג בסופרים גדולים , מעדניות וגם כאן) , כפית שמן שומשום וכפית ממתיק אבקתי שמתאים לתזונה שלכם (למשל כפית סוויטנגו או עשר טיפות סוכרלוז נוזלי)
• ניתן להכין לביבה גדולה בגודל מחבת או לביבות קטנות כמו בתצלום. כדי להכין לביבות קטנות מטגנים את התערובת במחבת גדולה עם שמן. בעזרת כף מניחים תלולית מתערובת הכרוב במחבת החם ומשטחים כל אחת לגובה 2 ס"מ. בהתחלה זה יראה כמו ערימת כרוב שלא ברור איך היא מתאחדת. כאשר השמן מבעבע השתמשו בכף כדי לגרוף את התערובת מסביב ללביבה לצורת עיגול ולאחד אותה. כאשר הלביבות יציבות ושחומות בהיקף, הופכים ומטגנים מהצד השני.
• ביפן מגישים לרוב את הלביבות בתוספת מנת חלבון. תוכלו בקלות להפוך את הלביבות שלכם למנה עיקרית אם תניחו מעליהן נתחי עוף , בשר או דג צלויים. את הרטבים מזלפים מעל הבשר ממש לפני ההגשה.